מעבדות לחירות
יום אחרון של פסח.
ימים רבים התכוננו לחג הזה. ניקינו, סידרנו, קנינו, בישלנו, ארחנו, התארחנו....
בליל הסדר, בין כוס לכוס, בין מנה למנה, סיפרנו את סיפור יציאת מצרים,
הצעיר בחבורה שאל את ארבעת הקושיות , שרנו את שירי החג והתענגנו על מושגים כמו:
"מעבדות לחרות" או "משעבוד לגאולה".
אחרי שקיפלנו את המפות והכלים החגיגיים חזרו לארון, נותרנו אנחנו עם עוד כמה קושיות:
· האם אכן ניקינו? מה ניקינו? האם רק את מגירות המטבח או שמא גם את מגירות לבנו?
· בישלנו? איזו מין דייסה בישלנו? האם ניתן עוד לשפר את טעמה?
· ארחנו? את מי ארחנו? רק את אהובי לבנו או את אלה שארחו אותנו אשתקד ו"חייבים" להם?
· "יציאת מצרים" – האם אכן יצאנו את יציאת מצרים? האם אכן הגענו ל"ארץ המובטחת"?
· "מעבדות לחרות" - באיזה מקומות אנחנו עדיין פועלים בתודעת עבדות?
· מהי חרות עבורנו? האם זה רק כאוס ופריצת גבולות או שאנחנו בוחרים בחרות ליהנות, לאהוב, ליצור,לתרום?
· "משעבוד לגאולה" – למה אנחנו משועבדים? איזה אמונות, פירושים, הרגלים, תבניות עדיין כובלים אותנו?
· מהי גאולה? על מה עלינו לוותר כדי להגיע לגאולה?
· איך תראה המציאות כאשר נדע חירות אמיתית?
כעת, בטרם נתאבל שוב בימי הזיכרון, אנו מזמינים אתכם להקדיש רגע של התבוננות.איש איש עם עצמו....
לו כל אחד מאיתנו ימצא מענה לפחות לשאלה אחת , אזי נדע כי התחלנו לצעוד לקראת גאולה.
באהבה,
עדה וגרשון
